אסימן – היומן של אס"י

בחודש מארס 2009 התקיים באוניברסיטת חיפה יום עיון בנושא: אוטיזם וסביבה – ביולוגיה, מציאות והתערבות. יום העיון, שאורגן ע"י החוג לריפוי בעיסוק, בא להאיר את הקשר בין הסביבה לתופעות שונות הקשורות לאוטיזם, החל ברמה הגופנית-ביוכימית, דרך התפקוד האישי, עד יחסי הגומלין בין האדם לחברה הסובבת. מסר נוסף של הכנס נגע הן לקהל הכנס והן לדוברים: במקום כנס המתמקד באנשי מקצוע, הושם דגש על שיתוף גם של המשפחה וגם של בוגרים על הספקטרום.

המארגנת, ד"ר עינת גל, פנתה אל רונן גיל וד"ר מישל שפירא (האחראית על נושא הסביבה החושית בבית איזי שפירא) להציג בכנס זה את ההרצאה על התאמת הסביבה החושית, שהציגו ביום העיון של אס"י בקיץ 2008. אנו כחברי אס"י רצינו להניח את התשתית הרעיונית להתאמת הסביבה – לא רק החושית, אלא גם התקשורתית-חברתית. לכן, הציע רונן הרצאה על הגישה החברתית לאוטיזם, שבמסגרתה נתאר גם את ההתאמות השונות, כנובעות מתוך גישה זו. לצורך כך צורפתי גם אני לדוברים. חלוקת-הנושאים המתוכננת הייתה: רונן ידבר על הגישה החברתית לאוטיזם, מישל – על התאמת הסביבה החושית, ואני – על התאמות הנוגעות לתקשורת וליחסים בינאישיים.

בנוסף הוזמנה חברת אס"י, ענת ג'רסי, להציג מעבודותיה באולם-הכניסה לכנס.

ברגע האחרון הודיעו מישל ורונן שלא יוכלו לבוא לכנס, ואני עשיתי כמיטב יכולתי להעביר את התכנים במקומם. ההרצאה התקבלה בחיוב, לפי המשוב שקיבלתי בהפסקה מכמה משתתפים. גם ענת קיבלה משוב חיובי על עבודותיה.

זמן-מה לאחר הכנס התבקשנו, בין שאר הדוברים, לשלוח את חומרי המצגת לשם הכללתם באתר החוג לריפוי בעיסוק.

בסתיו 2008 פנתה אליי גב' רחלי יעקב, אשר מארגנת, יחד עם הגב' אלה לבון, כנסים שנתיים על "ילדים עם הפרעות בקשר ובתקשורת". הכנסים מאורגנים בשיתוף עם החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב, אבל עוסקים בנושא מזוויות של מגוון מקצועות טיפוליים. הגב' יעקב הציעה לי לשאת בכנס שתוכנן לינואר 2009 הרצאה על טיפול בילדים אוטיסטים, ברוח מאמר בנושא זה שכתבתי לכנס "אוטריט".

מצד אחד, שמחתי על ההזדמנות להציג את הרעיונות המובעים במאמר לפני אנשי מקצוע, שרובם ודאי לא נחשף אליהם. מצד שני, היה לי חשוב לתת ביטוי לנקודות הבאות:

1. התייחסות לבוגרים על הספקטרום: רוב הכנסים וימי העיון המתקיימים בארץ עוסקים בעיקר בילדים. מדי פעם יש הרצאה על מתבגרים, ולעתים נדירות גם על מבוגרים. הקול-הקורא לכנס המדובר הזכיר גם מבוגרים (למרות שמו של הכנס), ומן הראוי לכלול בכנס הרצאה שתזכיר למשתתפים כי ילדים אוטיסטים גדלים להיות בוגרים אוטיסטים, וגם הם זקוקים להתייחסות נאותה של אנשי מקצוע.
2. הקשבה לקהילה האוטיסטית המגוונת, ולא רק לדוברים בודדים: בדרך כלל, כאשר מאפשרים לדוברים אוטיסטים להשתתף בכנסים על אוטיזם, מתייחסים אל הדובר כ"חלון הצצה" אל האוטיזם, ונוטים להכליל ממנו אל חייהם של כלל האוטיסטים. אנו בקהילה האוטיסטית מודעים לשונות הרבה בתוך הספקטרום, ומנסים להציג כל נושא ממגוון נקודות-מבט, המובאות ע"י כמה דוברים בעלי מאפיינים שונים זה מזה.

בתגובה לנקודות שהעליתי, הציעה המארגנת השתתפות בשני אופנים: הרצאה שלי בכנס עצמו, ובנוסף סדנה של חברי אס"י על נושא הנוגע לבוגרים, במסגרת יום-סדנאות שקדם לכנס.

את הסדנה על צרכים מיוחדים של א"סים בוגרים הכנו במשותף בתוך אס"י, בעיקר ע"י איסוף דוגמאות לצרכים השונים, הן מחיי המשתתפים עצמם והן מן הקהילה האוטיסטית העולמית. בפועל השתתפו חן גרשוני, עמית פליס, ענת ג'רסי ואני. שני משתתפים נוספים, רונן גיל וקרנהשפע, הודיעו ברגע האחרון כי לא יוכלו להגיע. הפתעות אינן מן הדברים הקלים עבורנו, ובנוסף הצטננתי ואיבדתי את הקול. עם זאת, הסדנה עברה בהצלחה. דברינו עוררו דיון ענייני עם הקהל (שכלל ברובו נשות-מקצוע העוסקות בטיפול בילדים ובמתבגרים על הספקטרום), על סוגיות המתעוררות בעבודה בשטח.

בעקבות הסדנה בכנס, הוזמנו למפגש עם צוות הגנים בתל השומר. במפגש, אותו העברנו רונן גיל ואני, התפתח שיח פורה, והמשתתפים הדגישו את חשיבות החשיפה לנקודות המבט שלנו.